<h1>האגור סימן אלף רפ"ח</h1>
<h2>דף סו:</h2>
ריח של אסור שנתערב בהיתר כגון בשר נבלה שצלאו בתנור עם בשר שחוטה. פליגי בה רב ולוי רב אסר ולוי שרי. ופסק רש"י כלוי דשרי. וכ"כ בה"ג. ור"ת פסק כרב דאסר. וכתב הרשב"א הסכמת רוב המורים להתיר. מ"מ אסור לכתחלה לצלותה בתנור צר ואם בא לבשלו בקדרה כל אחד בעצמו אפי' בתנור צר ופי הקדרה מגולה מותר אפי' לכתחלה. ומסקנת הרא"ש כר"ת. וכתב ודוקא בתנורים שלהם שהם מכוסים. לכך נכנס הריח של זה בזה. אבל בתנורים גדולים שלנו ופיהם פתוח אין לחוש. טורים. ויש אומרים הא דקיימא לן דריח לאו מילתא היא היינו דוקא דיעבד. וכ"פ הגאונים. וכן נמצא בהגה"ה דוקא דיעבד. א"כ יפה לפרוש לכתחלה. ואפי' אותם שעושים לכתחלה דוקא שהפשטיד"א מכוסה למעלה דהוי כמו פת חמה וחבית סתומה. ורבינו יהודה בר' מאיר הזקן רבו של רבינו גרשם רצה לאסור אפי' דיעבד אם אפו פשטיד"א של עובדי כוכבים עם ישראל אמנם לא סבירא לן הכי. והגאונים נחלקו בדבר אי אמרינן ריח לאו מילתא היא. וכתב ראב"ן נקיי הדעת שבעיר מגנצ"א נהגו לתקן כסוי לפשטיד"א כשאופין אותה עם פת. וכן לטורט"א. אבל בלא כסוי לא. ואפי' ע"י כסוי לכתחלה אסור מפני הנקב שלמעלה. ויש כופים על הנקב שפופרת למעלה כדי שלא יצא הריח. וכל העולם נוהג אסור באפיי' פשטיד"א וטורט"א של חלב זה עם זה. אבל פת באחת מהן שרי. והמחמיר תע"ב. הגה"ה שערים מדור"א.
